דיכאון ופרקינסון

דיכאון במחלת פרקינסון הנו מצב נפשי, שיש לו מספר גורמים; חלק מגורמים אלה קשורים לתהליכים גופניים ופיזיולוגיים, וחלק מהם קשורים לתפיסות של האדם בנוגע למצבו, ואלו בתורן יכולות להשפיע מאוד על מצבו הגופני והנפשי כאחד.
כיום מקובל בקרב הרופאים המטפלים בחולי פרקינסון, לראות בדיכאון הפרקינסוני כתופעה ייחודית, אשר יש לה חפיפה עם הדיכאון ה"רגיל", אך גם מאפיינים ייחודיים. למשל, לא מקובל להסתכל על איטיות וירידה בהבעת פנים בפרקינסון, כמאפיין של דיכאון, אך בקרב עם אנשים ללא פרקינסון כן רואים בכך מאפיין דכאוני.
לשמחתנו קיימים היום טיפולים יעילים להפרעות במצב הרוח של חולי פרקינסון, וניתן על ידי איזון תרופתי נכון, לשפר את מצבו הנפשי ובכך גם את מצבו הגופני של החולה.
קיימות היום גם גישות לא תרופתיות או טבעיות לשיפור מצב רוח בפרקינסון. אלו כוללות פעילות גופנית (אשר משפרת גם תפקודים קוגניטיביים), וכן גישות אחרות שהיעילות שלהן עדיין נבחנת, כגון אומגה 3, צמח ההיפריקום, דיקור סיני ועוד. לא פחות חשוב מכך, הוא האפשרות לשקול טיפול פסיכולוגי פרטני או קבוצתי על מנת להתמודד עם מצב הרוח, ולבחון את העמדה של החולה בנוגע למצבו. מספר רב של מחקרים הראה בעולם, כי שיטות טיפול פסיכולוגיות המנסות לבחון מחדש אמונות ועמדות בנוגע למחלות שונות, יכולות לשפר באופן משמעותי ביותר את ההתמודדות הנפשית והרווחה הנפשית של החולה.
השלב הראשון בטיפול בדיכאון כולל אבחון נכון על ידי רופא (נוירולוג או פסיכיאטר) המתמצא בטיפול בהפרעות תנועה. בהמשך להמלצות הרופא המטפל ניתן לבחור את שיטות הטיפול הנוספות.